קלפים טיפוליים

כשאנחנו חושבים או מדמיינים טיפול פסיכולוגי או טיפול דומה לזה, אז בדרך כלל אנחנו נוטים לראות את זה בשתי צורות. או כשיחה שמתנהלת בין שני אנשים שיושבים זה מול זה, על כסאות או כורסה, או כשיחה שמתנהלת כשהמטפל יושב והמטופל שוכב על ספה.

אך האמת היא, שטיפול נפשי או דומה לו, יכול להתבצע בצורות שונות ועם כלים שונים. כך למשל, הוא יכול להתנהל באמצעות קלפים טיפוליים. מדובר על קלפים שעל כל אחד מצוין סמל מסוים שיש לו משמעות אובייקטיבית ומשמעות סובייקטיבית עבור המטופל, וכל פעם הוא צריך לפתוח קלף ולהתייחס אליו.

למשל, הוא פותח קלף עליו מצויין ציור מסוים, אז דרך הקלף המטפל לוקח אותו אל מקומות שונים מהם הוא יכול להסביר מה הציור שעל הקלף גורם לו להרגיש, מה הקשר שלו אליו, איך זה מתקשר לדברים שהוא חווה או חווה כיום, איך זה קשור למשפחתו או לחבריו, איך זה קשור לילדות שלו ועוד.

המטרה היא פשוטה, לאפשר למטופל להוציא דרך הקלפים את כל מה שהוא מרגיש, את כל מה שהוא חווה בצורה הרבה יותר נוחה ופשוטה עבורו. בדרך כלל נהוג להשתמש בקלפים כאלה בטיפולים עם ילדים ובני נוער שאינם נוהגים לדבר בפתיחות על דברים שהם עברו או עוברים, ובכלל בקרב מטופלים שלא קל לדובב אותם בשיחה רגילה. אז המטפל פשוט משתמש בקלפים טיפוליים בשביל להוציא מידע מהמטופלים שלו.

חשוב להדגיש שתי נקודות משמעותיות בהקשר זה. הראשונה, בשביל להשתמש נכון בקלפים טיפוליים צריך להכיר אותם, להבין את המשמעות שלהם וכיצד אפשר לעבוד איתם. השנייה, לא עם כל מטופל זה יעבוד. יש מטופלים שיעדיפו דברים אחרים, יש מטופלים שאפשר לדובב אותם, יש מטופלים שלא מתחברים לקלפים שכאלה.

חשוב מאוד לעבוד עם הקלפים באופן משולב, כלומר לא להסתמך רק עליהם וכן חשוב לייצר המשכיות, לא לקפוץ מנושא לנושא ולא להשתמש אך ורק בחלק מהדברים שעומדים לרשותנו. בצורה כזו יהיה הרבה יותר קל לנהל את התהליך בצורה נכונה לאורך כל הטיפול.