ספר הזוהר על עץ הדעת טוב ורע
מהו עץ הדעת לפי פנימיות התורה
נשאלת השאלה: מה סיבה שלאדם וחוה היה נאסר לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע? בעניין זה אמרו חז"ל, שאילו אדם לא היה אוכל מעץ דעת לפני השבת, היה מותר להם לאכול בתוך השבת. ועל זה יש לומר ששבת כנגד מלכות שהתגברות עליה מעלה קומה שלמה של אור חוזר עד הכתר.
ביאורו של המקובל הרב יהודה אשלג זצ"ל
והנה עץ החיים מסמל ספירת הכתר שהיא מקור החיים, ומאירה לכל הספירות, עץ הדעת טוב ורע מתגלה בכל ספירה באופן שונה, לכן קיים ריבוי דעות לגבי פרי שאכלו אדם וחוה. אם כן בכתר טוב ורע מאוחדים יחד ואין בהם פירוד כלשהו כלל, ועל זה נאמר: "ה' הוא הא-להים". אמנם במהלך השתלשלות העולמות טוב ורע מתרחקים זה מזה עד שנעשים שני קצוות נפרדות שמתערבבות זו בזו והדבר גורם להסתלקות השכינה והסתר פנים כאשר נעלם מעיניי התחתונים קשר בין סיבה ומסובב. לכן נאמר עץ דעת, כי על ידי הריחוק בין טוב ורע אנו יכולים לדעת על איזו ספירה מתכוונת התורה.
חטא אדם וחווה לפי תורת הסוד
אדם וחוה אכלו מעץ דעת ביום השישי, דהיינו בספירת היסוד, שהתגברות עליה מעלה אור חוזר עד ספירת חכמה, איפה מתרחש בכוח איזשהו פירוד בין טוב ורע, בין מידת החסד ומידת הדין. מה שלא קורא באור הכתר שטוב ורע כלולים בו ומהווים שלמות מוחלטת כנ"ל.
וכך כתוב אצל ישעיהו הנביא: "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע". רע הוא דבר שאינו שלם, כך מסביר רש"י סיבה שביום השני לא נאמר "כי טוב". רע הוא רצון לקבל על מנת לקבל, שדורש תיקון, לכן הנביא אומר: "בורא רע", ואין בריאה, אלא "יש מאין", ואילו לגבי אור נאמר: "יוצר", דהיינו "יש מיש", שזה אומר לנו שאור קיים אצל הש"י, ואילו רצון לקבל על מנת לקבל בורא מאין, דהיינו מהעדר המציאות, מפני שאצל הקב"ה לא קיים רצון לקבל על מנת לקבל.
כנ"ל נאמר "יוצר אור", דהיינו אור אין סוף ב"ה, ואילו "בורא רע" זוהי מלכות של אין סוף שרוצה לקבל על מנת לקבל, אך למרות הפכיות הצורה בין אור אין סוף ומלכות של אין סוף, לא היה שום פירוד ביניהם, אלא היו מחוברים כאחד, ועל זה נאמר אצל הנביא: "עושה שלום", דהיינו שלום בין האור, שנקרא "טוב" ובין הכלי של רצון לקבל, שנקרא רע. ובחיבור הזה סוד של אמונה יהודית בא-ל אחד, יחיד הוא מיוחד.
הברכת הקללה בלימוד ספר הזוהר
כתוב בפרשת "נצבים": "והיה כי-יבאו עליך כל-הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל-לבבך בכל-הגוים אשר הדיחך שמה. ושבת עד ה' א-להיך ושמעת בקלו" ( דברים כט, א-ב). זאת אומרת, הקב"ה מבטיח שכל הברכות וכל הקללות של התורה יבאו אל כלל ישראל, כדי לתקן את החטא אדם הראשון שהפריד בין טוב ורע. ולאחר מכן הכתוב אומר: "החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים" (דברים ל, יט). כלומר על ידי שבני ישראל מחברים את שתי קצוות, דהיינו הברכות והקללות התורה, הם משיגים את היחוד של טוב ורע, דהיינו עולמו של הכתר, שלא קיים בו שום פירוד בין טוב ורע, ועל זה נאמר: "ובחרת בחיים", הרי הכתר, שדרכו מאיר אין סוף ב"ה, הוא השורש של החיים.
בנוסף לזה יש לומר שקיימים עוד שני דברים שמתקנים ערבוביה של טוב ורע, של מידת החסד ומידת הדין ומעלים את האדם לכתר וזוהי מוכנות למסור נפש למען הבורא שאנו מכריזים בקריאת "שמע" וקבלת הייסורים באהבה.